החלטה
בפניי בקשה לחיוב המשיב בהמצאת מסמכים ולחילופין בקשת רשות להתגונן. קיימת תגובה בעניין המסמכים, כב' הרשמת החליטה בזמנו שעניין הארכה שהתבקשה בזמנו, התייתר, שכן הבקשה כוללת גם בר"ל, ושהעניין ידון כאן.
בדיון במעמד הצדדים, נחקר המבקש 2 על תצהירו, והצדדים טענו לעניין המסמכים, והבר"ל עצמו.
בקשת המסמכים המבוקשת, כוללת רשימת מסמכים נרחבת כגון דפי בנק ממועד פתיחת החשבון ב2005 , בקשות אשראי, פירוט מסגרות אשראי, הסכמי הלוואות, פירוט שיעורי ריבית, פירוט תוכניות חסכון,מסמכי ניכיונות שיקים, מכתבי התראה שנשלחו לרבות אישורי מסירה, ופרוטוקולים של ישיבות שנערכו בסניף. נטען שלתביעה צורף רק דף יתרות סופי ואחרון, ולמרות צמצומו ניתן ללמוד ממנו על פרעון הלוואה בסכום ניכר שהגדיל את החוב בעו"ש, וכאשר נדרשים נתונים נוספים בעניין.
לגבי הטענות לגופן, נטען שהמשיב ביטל את מסגרת האשראי באופן חד צדדי ללא התראה מספקת, הדבר גרם נזק למבקשים שלפי תחשיב ראשוני מגיע לסך של 65,000 ש"ח, כן נטען שהמבקש 2, פטור מערבותו בהעדר גילוי נדרש ולפי סעיפים 22 ו-23 לחוק הערבות. נטען להעדר משלוח הודעות לערב והפרת כללי הבנקאות וכאשר כל האמור מכשיל אפשרות הגשת הגנה ראויה ומפורטת. המשיב בתגובתו בכתב לעניין דרישת המסמכים, טוען שלא קדמה לדרישה כאן בעניין, דרישה שהופנתה אליו. נטען שהדרישה גורפת, כאשר לא פורט לגבי כל מסמך, מדוע נדרש, מדובר בחשבון שנוהל 6 שנים, ולא פורט מה עלה בגורל מסמכי הבנק שנשלחו לאורך השנים. נטען שמדובר במסע דיג לצורך יצירת טענות באשר טענות אמיתיות אין ונוכח סתמיות וכלליות בבקשה.
בדיון במעמד הצדדים, המבקש אישר שהינו הבעלים והמנהל של המבקשת, ובאופן גורף הכחיש ידע, חתימה או קשר בקשר למסמכים עליהם נשאל, לרבות מסמכים שהוא עצמו צירף לבקשה, או מסמכים שצורפו לתביעה, והיתה התייחסות אליהם בבקשת המבקשים. עניין זה כמובן, מטיל צל כבד על כנות ואמינות הדרישה בעניין בכלל, וגירסת ההגנה בפרט. התשובה לא זוכר, חזרה ונשנתה בחקירת המבקש וגם בקשר לפרטים שמסר בתצהירו הוא. כן הסתבר מהדיון, שלכאורה, ניתנה הלוואה למבקשת ע"ס 16,000 ש"ח, שיתרתה הועמדה לפרעון, וכן שנשלחו הודעות לערב, והודעה למבקשת על ביטול מסגרת האשראי, לכתובות שנמסרו בזמנו למשיב. ככלל המבקש בחקירה התחמק ממתן תשובות ענייניות תוך התלות בעניין מחסור במסמכים וגם כאשר אין קשר בין הדברים, וכאשר אין הסבר סביר להעדר תשובה עניינית.
מן החומר שבפניי והדיון, עולה שבקשת המסמכים הינה גורפת ובלתי מידתית לשלב זה של הדיון, יכול ומקצת המסמכים המבוקשים רלוונטים, כמו דפי בנק ספציפיים, מסגרות אשראי למועדים ספציפיים, והודעות והתראות שנשלחו בעיקר בסמוך לביטול האשראי, ואולם לא נדרשו מסמכים ספציפיים , אלא כל המסמכים בעניינים אלו ואחרים, ממועד פתיחת החשבון, שהיה בשנת 2005, ללא כל הסבר, מדוע לפחות חלקם, אינו ברשות המבקשת, שהיא חברה בע"מ וכאשר הוזכר בבקשה ייעוץ של רואה חשבון, שמן הסתם אמור לקבל ולשמור מסמכי בנק חשובים של המבקשת.
הטענות לגופו, הינן אכן כלליות וסתמיות, בין שקשורות לחוסר במסמך ובין שלא, וכאשר לא ראיתי שבגין העדר מסמכים, ולמול הדרישה הגורפת מידי, לא ניתן היה לפרט בתצהיר גירסה מילולית עובדתית ראויה בקשר לטענות ושעיקרן עובר להעמדת החוב לפרעון. בשלב זה, אין דוחים בקשה מטעמים שבדרכי ההוכחה, והבקשה לא תדחה מטעמים של חוסר במסמכים, אלא מטעם של העדר תשתית עובדתית מילולית ראויה, שלא ראיתי שלא ניתן היה לפרטה, על סמך המסמכים שצורפו לכתב התביעה, וכאשר מה שצורף הינו מספק לפי ההלכות הנהוגות בעניין.
בעניין ערבות המבקש יצויין שמדובר בערבות מתמדת שאינה מוגבלת בסכום, ערבות של בעל עניין, שלפי סעיף 19 לחוק הערבות, אינו נכנס בגדר ערב יחיד, ומשכך כל הטענות בהקשר של העדר גילוי, ביחס לערב יחיד, אינן יכולות להשמע כלל, מה עוד שמן הדיון, עלה ולא נסתר באופן מספק, שנשלחו הודעות, הן למבקש 2- הערב, והן למבקשת.
ככלל, אני מקבל את עמדת ב"כ המשיב, לפיה מן החקירה, עולה נסיון בלתי ראוי ליתן תשובות לא ראויות וענייניות לשאלות שאמורות להיות בתחום ידיעת מנהל ובעלים של חברה, ובהעדר פירוט אחר נוגד, הטענות נעדרות קונקרטיות ותשתית מינמלית מספקת כנדרש בשלב דיוני זה.
נוכח האמור- אני מחליט לדחות את בקשת המסמכים ובאופן הגורף שהוגשה, וכן אני מורה על דחית בקשת הרשות להגן ובהעדר הגנה לכאורית ראויה.
המשיב זכאי לפסק דין לפי התביעה בצירוף האגרה ששולמה, צמוד ונושא ריבית כחוק מיום התשלום, שכ"ט בגין התביעה, לפי התעריף המינמלי המומלץ של לשכת עוה"ד, וכן שכ"ט בגין הדיון בבקשה בסך 2,000 ש"ח, צמוד ונושא ריבית כחוק.
ניתן להגיש פסיקתא לחתימה.
המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, כ"ה ניסן תשע"ב, 17 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.